0

כמה מילים עלי ועל איך אני עובדת

אני לוכדת רגעים. אני לוכדת אותם ברישום קליל בפנקס שלי. או שאני מצלמת אותם. או אפילו כותבת כמה מילים ברשימות בטלפון החכם שלי. ואז הם דוגרים להם אצלי, בסטודיו האמיתי, וגם בסטודיו שבתוך ראשי, בכל מיני מצבי צבירה. פתקאות עם מילים, דפים עם ציורים, ארגזים עם חפצים, חומרי גלם, ספרים.. והם זולגים גם לשאר מרחבי החיים שלי. מגירות המטבח, מדפי המחסן, ארגזי צעצועים, מדפי ספרים, סל הכביסה. ושם הם מחכים לפגוש רגע נוסף. רגע של אלכימיה. רגע שבו הדבר הזה שלכדתי יפגוש משהו נוסף, ויחד הם יצרו משהו שלישי. חדש. למשל, שברי שיחה אקראית יפגשו מרצע ישן מהמחסן של אבא שלי. או למשל, ברז חלוד של שיבר, זה ששמור אצלי שנים, ישמע במקרה ברדיו את השיר הפרח בגני, יונח על דף, ויצטרף לכמה משיכות מכחול. פרחים על המדרכה יפגשו זכרונות ילדות, ופרורי  קרואסון על שולחן בית

.קפה, ישמחו שתי ציפורים

1987 B.Des בעיצוב תעשייתי, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים

2005 M.Des בעיצוב, Middlesex University, לונדון

תערוכות קבוצתיות (מבחר) 

  • 2020 "על המדף, מהתעשייתי לאישי", בית בנימיני המרכז לקרמיקה עכשווית, תל אביב

  • 2020 "חפץ מעבר", המוזיאון לתרבות הפלשתים, אשדוד

  • 2020 "הזכות להישכח", שבוע האיור, תל-אביב

פיסול

  • 2000 "כרכרת סוסים", ההיפודרום הרומי, קיסריה

  • 2004 "Opened Gate", פארק לזכר משחררי מחנות הריכוז, טולסה אוקלהומה

מירב פורטרייט קצוץ עם משקפיים.jpg